קרן פנסיה – עשה ואל תעשה

המשמעות פדיון כספי פיצויים

בעזיבת עבודה אסור למשוך את כספי הפיצויים

החלפת עבודות כל כמה שנים היא מהלך נפוץ כיום. לאחר סיום העבודה ניתן למשוך את פיצויי הפיטורים אבל מדובר במהלך שאינו מומלץ.

מדובר בצבירה שהינה חלק בלתי מבוטל מכספי הפנסיה, שאמורים לשמש את העובד בעתיד, בעת הפרישה מהעבודה.

הפנסיה של שכירים בישראל מורכבת לרוב מהפרשות שמבצע המעסיק, בגובה של–6.5% בגין תגמולים, 6%–8.33% בגין פיצויים, מול הפרשת העובד בגובה 6%, כלומר, סה"כ כ – 20.83% מהשכר.

כלומר, חלק הפיצויים הוא כ–40% מהפנסיה.

אמנם מפתה לקחת את הכסף הזמין שבדרך כלל גם פטור ממס, אבל צריך לזכור שמהלך כזה מקטין את הצבירה בכ – 40% , מה שגורר הקטנת הפנסיה העתידית בהתאם.

חשיבות הסדר ריסק בעזיבת עבודה

כשעובד נמצא בין עבודות או בחל"ת, אין מעסיק שיפקיד כספים לקרן הפנסיה ולכן חובה בתקופה זו לדאוג לשימור הקרן.

בקרן הפנסיה יש שלושה רכיבים:

קצבת זיקנה שנקבל בעת פרישה, ביטוח אובדן כושר עבודה / פנסיית נכות, וביטוח חיים / פנסיית שארים.

שלושת הרכיבים עולים כסף כמובן ועיקר ההוצאה הינה על פנסיית הזיקנה / הפנסיה העתידית בעת פרישה.

בקרנות הפנסיה שמכונות 'החדשות', שפועלות מאז 1995 מתקיימת גביית תשלום אוטומטית במהלך חמשת החודשים הראשונים בהם לא מוזרמת פרמיה מהמעסיק. (הסדר אוטומטי) כלומר קרן הפנסיה גובה את עלויות הביטוח מהחיסכון.

לאחר חמישה חודשים, צריך לפנות לקרן הפנסיה ולהסדיר עצמאית את התשלום בגין הביטוחים ולבקש "הסדר ריסק", כדי למנוע מצב של סילוק הקרן ואובדן הביטוחים.

אי ביצוע הסדר ריסק מביא לנזק גדול:

• כשמתחילים עבודה ואין קרן פנסיה פעילה, המעסיק יכול להפקיד לפנסיה רק לאחר חצי שנה.
• מדובר בדילוג על חצי שנה של הפקדות המעסיק
• פגיעה נוספת היא בכיסוי הביטוחי בתקופה שבין העבודות

מעקב אחרי תשואות החיסכון הנצבר

בעבר הריצה אחרי טרנדים אפיינה השקעות לטווח קצר. כך, קרנות פסיביות רבות שנפתחו והתמקדו בתחום מסוים, שהיה אופנתי באותה עת.

בשנים האחרונות הטרנדים הגיעו גם לחיסכון ארוך הטווח.

הציבור הפך למודע יותר למסלולים השונים בקרנות הפנסיה, אך גם החל להעביר את הכסף לעיתים תכופות יותר בין המסלולים.

דוגמא מובהקת היא שבשנים האחרונות נולד טרנד להעביר את החסכונות הפנסיוניים למסלולים העוקבים אחר מדד S&P500 האמריקאי.

המצב התהפך בחצי השנה האחרונה, שבמהלכה התשואה של שוק המניות הישראלי השלימה את הפערים משנים עברו והציגה ביצועי יתר.

בעיקרון, את מסלולי ההשקעה אפשר לחלק לשלוש קטגוריות: מסלולי ברירת מחדל, שמחולקים לפי גיל בקרנות הפנסיה, מסלולים המנוהלים על ידי מנהלי השקעות ומסלולים פסיביים העוקבים אחרי מדדים.

אבל את הבחירה וההתאמה עושים אך ורק עם המתכנן פיננסי ולא מקבלים החלטות ללא ליווי מקצועי.

זה מה שאני יודע ואוהב לעשות.

כידוע, אני מאמין בראיה הוליסטית כוללת, אסטרטגיה אקטיבית סינטטית, פיזור נכון ומאוזן, קבלת החלטות לגבי גידור מט"ח ועוד. אני מאוד לא ממליץ לרדוף אחרי הטרנדים בחיסכון ארוך הטווח, אבל גם הקיצון השני, לטמון את הראש בחול, לא מומלץ.

אני ואנחנו כאן לשרותך בכיף.

האמור אינו מהווה יעוץ השקעות, ולכן עדי בר-און ו/או קבוצת בר-און ביטוח ופיננסים אינה אחראית לאמור ואין לראות בו יעוץ השקעות או המלצה כלשהי.